הקרדינל פיירבטיסטה פיצבאלה: "רק כנסייה השואבת את חייה מן המשיח יכולה להישאר מאוחדת ולהפוך לאות של תקווה"

מאת נציגות יעקב הצדיק

קיימת דרך מיוחדת להיות כנסייה בישראל: לדבר בשפת היומיום ובשפת הלב - עברית - מבלי לאבד דבר מהאוניברסליות של הכנסייה הקתולית. זוהי קריאתה של נציגות יעקב הצדיק, שחגגה ב-2 במאי את יום השנה ה-70 להיווסדה עם 350 בני קהילה ואורחים במרכז נוטרדאם בירושלים. החגיגה כללה מיסה חגיגית לכבוד השליח יעקב הצדיק, שנערכה על ידי כבוד הקרדינל פיירבטיסטה פיצבאלה.

החגיגה שחזרה את ההיסטוריה החיה דרך פנים, סיפורים והכרת תודה: לכוהנים, לנזירים ולמאמינים שבנו את הדרך הזו; לחלוצים שעדיין עמנו; ולדורות הצעירים הממשיכים את הדרך כיום. מוזיקה, תפילה והקרנת בכורה של סרט דוקומנטרי שהופק על ידי מרכז המדיה הנוצרי ליוו את רגע ההודיה הזה.

החגיגה הועשרה במוזיקה של האב בנדטו די ביטונטו, שלחניו מלווים מזה זמן רב את חיי הקהילות ותפילותיהן. קולותיהם של מקהלת קונוניה ג'ובאני בטיסטה, לצד הזמרת הייחודית ביתניה, העניקו לחגיגה עומק ויופי שהדהדו מעבר למילים.

כפי שהדגיש הקרדינל פיירבטיסטה פיצבלה (ששימש כנציג הפטריארכלי בין השנים 2005–2008), חיוני "להבין [את עם ישראל]... ולהרגיש שזוהי אחריותן של הקהילות לסייע לכנסייה להבין ולהביט קדימה... מערכת יחסים שכיום היא חשובה מאי פעם".

הקרדינל פיירבטיסטה פיצבאלה וכוהני הנציגות בזמן סעודת האדון

שבעים שנה, זה פרק זמן של נאמנות והתמדה, "זמן המזכיר את היום השביעי של הבריאה ונפתח אל היום השמיני, יום התחייה", מציינים לא רק יובל, אלא נתיב כנסייתי שנחיה בתוך המציאות המוחשית של ירושלים. כאן, "כל אבן נושאת עמה הבטחה ופצע כאחד; כאן היסטוריית הישועה והיסטוריית הכנסייה שזורות זו בזו באופן ייחודי".

הנציגות חיה את הקריאה הזו מדי יום: באמצעות תרגום, ליווי, הקשבה ושירות. "לא כדי לבנות כנסייה 'אחרת', אלא כדי לבנות מתוך הכנסייה האחת של ישוע". בהקשר שבו הגיוון הוא הן מתנה והן אתגר, התזכורת נותרת ברורה: "הכנסייה אינה אוסף של איים, היא גוף אחד".

עם זאת, לאחדות יש מחיר. "יש מחיר להקשבה לסיפורו של האחר, כאשר כל קהילה נושאת עמה פצעים, זיכרונות ופחדים". אך דווקא דרך מערכת יחסים חיה זו, הכנסייה הופכת למקום אמיתי של מפגש.

מסע ויזואלי, עבר, הווה ועתיד

מסע ויזואלי דרך תצלומים החזיר את הקהל לשנת 1955, אז החלה "עבודת יעקב הצדיק", ועקב אחר התפתחותה לנוכחות כנסייתית ייחודית בתוך הכנסייה בארץ הקודש. כיום, נציגות יעקב הקדוש מאגדת קתולים החיים בתוך החברה הישראלית הדוברת עברית: מאמינים ממוצא יהודי לצד מאמינים מן העמים, נוצרים מקומיים, מהגרים וקהילות דוברי רוסית. הקהילות פועלות בירושלים, תל אביב-יפו, חיפה, באר שבע וטבריה.

"שבעים שנה הן מתנה. הן גם אחריות", אמר האב פיוטר זלזקו (הנציג הפטריארכלי משנת 2021). "משימתנו היא להישאר נאמנים, קשובים ואמיצים - להקשיב לאותות הזמן, לדאוג לדור הבא ולהמשיך לבנות גשרים של אמונה, דיאלוג וחמלה".

בלב שליחות זו שוכנת קריאה פשוטה אך תובענית: להפוך את המשיח לנראה בתוך החברה. האב דוד נויהאוס ( הנציג הפטריארכלי בין השנים 2009–2017) ביטא זאת בבירור: "עלינו להמשיך לצמוח לא רק במספרים אלא בעומק, כדי שנוכל להיות פניו של ישוע המשיח בחברה שלנו".

במציאות המאופיינת בשבריריות ובמתח, הכנסייה בארץ זו חיה קריאה מיוחדת. כפי שציין הבישוף רפיק נהרה (הנציג הפטריאכלי בין השנים 2017–2021), "אתגרים אלו לא הגיעו כדי שייכשלו, אלא כדי שנתגבר עליהם ונצמח באהבה". תקוותו היא שהקהילות "יהיו תמיד בית פתוח ומחבק עבור כולם", בהדהוד לחזון של כנסייה שבה כל אדם יכול להרגיש רצוי כחלק ממשפחה אחת.

סעודת האדון בכנסיית נוטרדאם

סימן לקרבה הגיע גם מהדרג הדיפלומטי: מר' ירון זיידמן, שגריר ישראל לכס הקדוש, שלא יכול היה להשתתף, שלח הודעת וידאו. בשבחו את הקהילה אמר: "אתם מייצגים את כל הטוב והיפה - משהו שראוי להתגאות בו"; הוא הזכיר את הערכים של "אחווה... אחדות... וכבוד הדדי". הוא הוסיף: "אתם מניפים בגאווה שני דגלים: דגל האמונה והדגל הלאומי".

כחלק מחגיגות ה-70, הוקדש רגע לצעירי הקהילות המשרתים או שירתו בצבא הגנה לישראל. שירותם זכה להכרה, והובעו תפילות לשלומם ולמען השלום.

גם אלו שלא שבו מן המלחמה נזכרו בטקס. ביניהם היה שלמה גורטובניק. אביו, מר אלכס גורטובניק, הוזמן לשאת דברים בפני הקהל. לאחר דבריו, נשמר רגע של התייחדות. הובעה הכרת תודה לאלו שהלכו לעולמם - כוהנים, נזירים ועמאים– שתרמו לחיי הנציגות ולפיתוחה מאז ראשיתה. לאחר מכן בוצע קטע מוזיקלי על ידי הזמרת המדהימה ביתניה, כאות לזיכרון והודיה.

הקרנת הבכורה של הסרט הדוקומנטרי שהופק לכבוד היובל הייתה אחד מרגעי השיא של החגיגה. יוצרת הסרט, גב' טטיאנה גומס דה מסדו ממרכז המדיה הנוצרי, הוצגה בפני הקהל.

החגיגה כללה גם רגע של הוקרה לאלו שליוו את הנציגות משנותיה הראשונות. משתתפים בני שבעים ומעלה הוזמנו לעלות לבמה כאות הערכה לתפקידם בחיי הקהילות.

רגע של הודיה הוקדש לתורמים ולשותפים שסיועם תמך בשליחות ובחיי הקהילה של נציגות יעקב הקדוש לאורך השנים. מספר נדיבים הוזמנו לבמה וזכו להכרה בשמם, בעוד שאחרים בורכו בהיעדרם. הוקרה מיוחדת ניתנה לגב' אליזבת מוליי המנוחה על נדיבותה רבת השנים.

הזמרת ביתניה במהלך ערב הגאלה

עבור רבים בנציגות יעקב הקדוש, העתיד נותר פתוח. צעירים רבים גדלים ללא יציבות, לעיתים קרובות תחת השפעת הגירה ומצבים משפטיים שבריריים. בהקשר זה, הנציגות ממשיכה להשקיע בקטכיזם ובהכשרת נוער וחיי קהילה: הבטחה שהאמונה לא רק תישמר, אלא תילקח כדרך חיים, תשותף ותתגשם במעשים.

במבט לאחור על שבעים שנה, אמת אחת הפכה ברורה, כפי שקבע הקרדינל פיירבטיסטה פיצבלה: "מה שאפשר לה לעמוד אינה אסטרטגיה כנסייתית, אלא יסוד אחד: ישוע". רק כנסייה השואבת את חייה מן המשיח יכולה להישאר מאוחדת ולהפוך לאות של תקווה.