הוכרז חרם רשמי בשל הסמכת הבישופים הלפבריאנים
חדשות הוותיקן
הבישופים של "אחוות כהני הדת של פיוס העשירי הקדוש", אלפונסו דה גלרטה וברנרד פליי - בהתאמה, המסמיך הראשי והמסמיך השותף - והבישופים החדשים שהוסמכו: פסקל שרייבר, מייקל גולדייד, מישל פואנסנה דה סיברי ומארק הנאפייה, נשאו בעונש נידוי באופן מיידי (ipso facto) מסוג latae sententiae (נידוי אוטומטי) השמור לכס האפוסטולי, וזאת בגין ביצוע "מעשה בעל אופי סכיזמטי": "הסמכתם האפיסקופלית של ארבעה כהני דת, ללא מנדט אפיפיורי ובניגוד לרצונו של האפיפיור".
דברים אלו נקבעו בצו שפורסם ב-2 ביולי, עליו חתום כבוד הקרדינל ויקטור מנואל פרננדס, פרפקט הלשכה לדוקטרינת האמונה, ובחתימת משנה של שני מזכירי אותה הלשכה.
ההחלטה התקבלה עשרים וארבע שעות לאחר הטקס החגיגי שנחוג באקון (Écône) שבשווייץ, בבוקר ה-1 ביולי 2026.
צו הלשכה לדוקטרינת האמונה קובע כי בעצם מעשה הסמכת הבישופים, הן המסמיכים והן המוסמכים נושאים בעונש הנידוי המוגדר בחוק.
פילוג כואב זה הוא תוצאה של ההחלטה שקיבלו הלפבריאנים בניגוד לרצונו שהובע שוב ושוב על ידי האפיפיור ליאו ה-14.
החרם מפריד מחדש את הבישופים וכהני הדת של אחוות פיוס העשירי הקדוש מכנסיית רומא.
באשר למאמינים מקרב הציבור הרחב (ההדיוטות), אלו החברים באופן רשמי באחווה ייחשבו כמנודים.
פרטים נוספים כלולים ב"ההערת ההסבר" שפורסמה על ידי הלשכה במקביל לצו הנידוי, המובאת כאן במלואה:
הערת הלשכה
מימיו של פאולוס השישי הקדוש ועד לשיחות האחרונות ביותר שנערכו לאחרונה בלשכה זו, הניסיונות הרבים להשיב את חברי התנועה שהקים הארכיבישוף מרסל לפבר (Marcel Lefebvre) לכדי קומוניון עם הכנסייה הקתולית לא העלו תוצאות בסופו של דבר.
מצב זה הוחמר עוד יותר בעקבות הסמכות הבישופים האחרונות שנחוגו ללא מנדט אפיפיורי, בניגוד לרצונו של האב הקדוש ותוך הפרה גלויה של המשפט הקנוני.
לפיכך, לשכה זו, מתוך מילוי נאמן של התפקידים שהופקדו בידיה, רואה לנכון לקבוע כי מעשה זה מהווה עבירה של סכיזמה, על ההשלכות הקנוניות הנובעות מכך עבור משרתי הקודש והמאמינים המעורבים. אכן, כפי שכבר הוכרז בשנת 1988, "אי-ציות שכזה – שמשמעותו בפועל היא דחיית הבכורה הרומית – מהווה מעשה סכיזמטי" (ראו: יוחנן פאולוס השני, האיגרת האפוסטולית Ecclesia Dei, 3).
בהתאם לכך, מעתה ואילך:
משרתי הקודש השייכים לאחוות כהני הדת של פיוס העשירי הקדוש שרויים בפלגנות ועל כן יש לראותם כפלגנים (סכיזמטים) (ראו: Ecclesia Dei, 5 c; המועצה הפיפיורית לטקסטים חקוקים, הערת הסבר על הנידוי בשל פלגנות שבו נשאו חברי התנועה של הבישוף מרסל לפבר, 24.08.1996, 5-6), והם כפופים לנידוי הקבוע בחוק (קנון 1364 § 1 לקודקס המשפט הקנוני - CIC).
באשר למאמינים מקרב הציבור הרחב, אלו החברים באופן רשמי באחוות כהני הדת של פיוס העשירי הקדוש ייחשבו כפלגנים ומנודים תחת התנאים שנקבעו בהערת ההסבר משנת 1996 של המועצה הפיפיורית לטקסטים חקוקים (ראו: שם, 7), אשר נותרת בתוקף ושאותה מאמצת לשכה זו כשלה.
לבסוף, עם האלוהים הקדוש מוזהר כי משרתי הקודש של אחוות כהני הדת של פיוס העשירי הקדוש מעניקים את הסקרמנטים באופן בלתי חוקי, וכי סקרמנט הווידוי המוענק על ידם והנישואין הנערכים בסיועם אינם תקפים ובטלים.
הכנסייה, כאם דואגת, תסביר פנים באהבה כנה ובדאגה עמוקה לכל אלו המבקשים לשוב אל השיתוף המלא. הנונציוסים האפוסטוליים יסדירו את ההליכים שבהם יוכלו להשתמש הבישופים האורדינרים במקרים השונים.
לבסוף, כל המאמינים נקראים להישאר איתנים בשיתוף עם האפיפיור הרומי, עם הבישופים השרויים בשיתוף עמו ועם הכנסייה כולה (ראו: Lumen Gentium, 22; קנון 751 ל-CIC), ולהימנע מלקחת חלק בחגיגות ובפעילויות המקודמות על ידי אחוות כהני הדת של פיוס העשירי הקדוש הנזכרת לעיל.
