האפיפיור: בעלייתו של ישוע הוא מוביל אותנו השמיימה

בתפילת מלכת השמיים ביום ראשון של חג עליית האדון, נזכר האפיפיור פרנציסקוס כיצד בחג זה, ישוע הביא את אנושיותנו אל השמיים, ופתח לנו את הדרך על מנת שנלך בעקבותיו, כדי שנוכל לחיות לנצח בשמיים כילדי האב.

מאת כתב הוותיקן ניוז

בצהריי יום ראשון, נשא האפיפיור את תפילת מלכת השמיים המסורתית בנוכחות קהל מאמינים רב שנאסף בכיכר פטרוס הקדוש. ביום ראשון זה, הכנסייה מציינת את  חג עלייתו של  האדון השמיימה באיטליה ובמדינות רבות אחרות ברחבי העולם. בדבריו אל המאמינים, הרהר האפיפיור פרנציסקוס בשני היבטים מרכזיים של חג זה: מדוע אנו חוגגים את עזיבתו של ישוע את האדמה, ומה הוא עושה עכשיו בשמים.

האנושות בשמיים

בציינו כיצד ״משהו דבר חדש ויפה התרחש״, הסביר האפיפיור שעם העלייה לשמיים, ישוע הביא את האנושות שלנו לשם, שכן האנושות שאותה לבש עלי אדמות ״עלתה אל האלוהים״ ושם היא נשארת לעולמי עולמים.

״מיום עליית האדון אלוהים בעצמו, נוכל לומר, ׳השתנה׳ - מנקודה זו ואילך, הוא לא רק רוח, אלא שמרוב אהבתו העזה אלינו, הוא נושא את בשרנו בעצמו, את אנושיותנו!״

האפיפיור הסביר שהשמיים קרובים אלינו כעת, ״זה הבית שלנו״ והמקום שישוע מכין לנו, שכן הוא ״פתח לנו את הדרך ונוכל ללכת אחריו, לחיות לנצח בגן העדן כילדים של האב.״

תמיד איתנו

ההיבט השני בו התמקד האפיפיור הוא כיצד ישוע בשמיים נמצא תמיד שם עבורנו לפני האב, ״ממשיך להראות לו את האנושיות שלנו - הפצעים שהוא סבל עבורנו״. ישוע הוא סנגורנו לפני האב, הוא הסביר, ולכן תמיד איתנו ״עד סוף הימים״ כדי להשתדל עבורנו.

האדון ״נמצא ב׳מקום׳ טוב יותר, לפני אביו שלו ושלנו, מעתיר בעדנו. לכן, הוא מחכה שנציג בפניו את נסיבות החיים שלנו, את בעיותינו, את האנשים שבחיינו וגם את האומללות והחטאים שלנו, כדי שיוכל לקבל עבורנו סליחה ורחמים, ולהרעיף עלינו את אהבתו שלו ושל האב – רוח הקודש.״

21 מאי 2023, 13:01

המזמור "רוני מלכת שמים" הוא אחד מהמזמורים המסורתיים המוקדשים למרים, האחרים הם "אם הגואל", "שלום לך מלכת שמיים" ו-"שלום עליך מלכה".

בשנת 1742, האפיפיור בנדיקטוס הארבעה-עשר החליף את תפילת המלאך בתפילה זו במהלך תקופת הפסחא, מיום א' של חג הפסחא ועד לתום חג השבועות. התפילה נאמרת בעמידה, כאות לנצחונו של המשיח על המוות.

בדומה לתפילת המלאך, התפילה נאמרת שלוש פעמים ביום, בזריחה, בצהרי היום ובשקיעה, כדי להקדיש את היום כולו לאלוהים ולמרים הבתולה המבורכת.

על פי המסורת, המזמור נכתב במהלך המאה ה-6 לספירה. התיעוד הראשון שלו במקורות הכתובים מתוארך למחצית הראשונה של המאה ה-13, כשהוא צורף לסדר התפילה הפרנציסקני. המזמור מורכב מארבע שורות קצרות שנגמרות ב-"הללויה". במזמור, קהל המאמינים פונה למרים, מלכת השמיים, כדי לשמוח עמה בתחיית המשיח.

במהלך תפילת "רוני מלכת שמים" ביום ב' של חג הפסחא ב-2015, האפיפיור פרנציסקוס דיבר על הרגשות הרוחניים שמלווים את המאמינים בעת אמירת המזמור למרים:

"בתפילה הזו, באמצעות ה-'הללויה', אנו פונים למרים ומזמינים אותה לשמוח מכיוון שמי שהיא נשאה ברחמה קם לתחייה כפי שאמר, ואנו מפקידים את עצמנו בידי תפילתה בעדנו. למעשה, שמחתנו היא השתקפות של שמחתה של מרים, שכן היא זו ששמרה וממשיכה לשמור יחד עם המאמינים את המאורעות של חיי ישוע. נאמר, אם כן, את התפילה הזו כילדים ששמחים מכיוון שאמם שמחה."

תפילת המלאך/'רוני מלכת שמים' האחרונה

קרא הכול >