הרהור ליום האדון: שנה חדשה, אותו הכוכב

מאת ג'ני קרסקה

הבשורה על פי מתי מספרת לנו כי "...בָּאוּ לִירוּשָׁלַיִם חֲכָמִים מִן הַמִּזְרָח. שָׁאֲלוּ: "הֵיכָן מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר נוֹלָד?" (מתי ב: 1-2). חכמי המזרח האלו מחפשים - הם אנשים הקשובים לאותות הזמן, אמיצים דיים לעזוב את המוכר, וענווים מספיק כדי ללכת בעקבות כוכב שאת יעדו הסופי הם עדיין לא מבינים במלואו. מסעם הוא לבו של חג ההתגלות : אלוהים המתגלה לא רק לישראל, אלא לעולם כולו.

החכמים אינם מודרכים על ידי כוח, פריבילגיה או ודאות. הם מודרכים על ידי האור. הכוכב מוביל אותם מעבר לחצרות הורדוס והרחק מהפחד, המניפולציה והשמירה העצמית. הוא מוביל אותם במקום זאת אל ילד - עני, פגיע ונסתר - ועם זאת, אלוהי לחלוטין. באותו רגע, החכמים מגלים את מה שכל לב אנושי נכסף אליו: הדרך, האמת והחיים, הנמצאים לא בשאפתנות או בשליטה, אלא במשיח עצמו.

חג ההתגלות מזכיר לנו שהאמונה היא מסע של תנועה ושינוי פנימי . כאשר החכמים פוגשים  את המשיח, הם משתנים. הם כורעים ברך. הם מגישים מנחות. מתי מספר לנו כי הם "צְאוּ לְאַרְצָם בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת" (מתי ב: 12). מפגש עם המשיח תמיד שולח אותנו הביתה אחרת מכפי שהגענו. אנחנו לא רק מעריצים את האור; אנחנו משתנים על ידו.

חג התגלות זה משמעותי במיוחד, כאשר הכנסייה חותמת את שנת היובל. היובל הוא זמן מקודש של חסד, חזרה בתשובה והתחדשות - זמן לגלות מחדש מי אנחנו ולמי אנחנו שייכים. עם סיומו של היובל הזה, הבשורה מזמינה אותנו להביט לאחור בהודיה ובכנות. היכן ראינו את אור המשיח לאורך דרכנו? היכן התנגדנו לו? היכן הלכנו בעקבות קולו של הורדוס – הפחד, האגו או הנוחות – במקום בעקבות ההדרכה השקטה של אלוהים?

עם זאת, חג ההתגלות אינו עוסק רק בהרהור; הוא עוסק בכיוון. חכמי המזרח מלמדים אותנו שהמבט לאחור נועד לעזור לנו להתקדם קדימה. כשאנו מתחילים שנה חדשה, אנו עומדים בצומת דרכים בדומה לחכמים. איננו יודעים את כל מה שצפוי לנו, אך אנו יודעים מי הולך לפנינו. המשיח נותר הכוכב שאינו דועך, האור שאינו מטעה, והוא המדריך שמוביל אותנו מבעד לחוסר הוודאות אל עבר החיים.

בעוד שנת היובל ננעלת ושנה חדשה נפתחת, בואו ונתפלל שגם לנו יהיה האומץ ללכת בעקבות האור לכל מקום אליו שהוא יוביל. מי ייתן ונחפש את המשיח בהתמדה, נעבוד אותו בענווה, ונשוב לחיי היומיום שלנו "בדרך אחרת" – מחודשים באמונה, מחוזקים בתקווה, ומונחים תמיד על ידי האחד שהוא הדרך, האמת והחיים.